הקרדינל בורק: ייתכן שאבות המועצה לא היו מאשרים את ה"נובוס אורדו" משנת 1969
והוסיף: "הליטורגיה על פי ה-usus antiquior של הטקס הרומי היא אוצר שלא ניתן לאמוד את ערכו של הכנסייה, שיש לשמרו ולטפח אותו, משום שהוא קשור קשר הדוק לזהותה של הכנסייה הקתולית הרומית עצמה."
הקרדינל בורק טען כי הטקס הרומי הוכיח את עצמו ככלי רב עוצמה להפצת הבשורה: "ברור כי ליטורגיה זו היא מיסיונרית", אמר. "ניתן לראות זאת בפירותיה כיום, כמו גם במאות הקודמות, משום שהיא מושכת את האנשים בזכות תחושת הקדושה והטרנסצנדנטיות שהיא מקנה."
הוא הוסיף כי הדבר "בולט במיוחד בקרב הדור הצעיר", שלדבריו יש לו "רעב עמוק לרוחניות בעולם שהולך ונעשה אופקי יותר ויותר".
המועצה הוותיקנית השנייה לעיתים סותרת את ה"נובוס אורדו" של ימינו
הקרדינל בורק דחה את הטענה כי ההיקשרות לריטוס הרומי מרמזת על התנגדות לוועידת הוותיקן השנייה. במקביל, הוא טען כי יישום ה"נובוס אורדו" ראוי למחקר היסטורי מחודש.
הוא ציין כי החוקה של המועצה, " סאקרוסנקטום קונסיליום " (Sacrosanctum Concilium) על הליטורגיה הקדושה, "עולה לעתים בקנה אחד עם – אך לעתים אף מנוגדת ל – סדר המיסה החדש כפי שהוא נהוג כיום בקהילות".
ועוד: "אילו נדרשו אבות המועצה להצביע... על טיוטת המיסל משנת 1969, אין זה ודאי כלל שרוב היה מתקבל".
אחידות מעולם לא הייתה קיימת בכנסייה
הקרדינל בורק הדגיש גם כי אין לבלבל בין אחדות הכנסייה לאחידות ליטורגית.
"יש להבחין בין אחדות לאחידות", הסביר. "אחידות מעולם לא הייתה קיימת בכנסייה".
בהתייחסו לקיומם המקביל של טקסים ליטורגיים רבים לאורך ההיסטוריה הנוצרית, טען כי גיוון הטקסים תמיד היה עולה בקנה אחד עם האחדות באמונה ובמשמעת.
תרגום בינה מלאכותית